דוד פיין 

בקיבוץ מעין ברוך שבגליל משתרעים מרחבי דשא, מים זורמים ואלונים ענקיים, עובד וחי הפסל דוד פיין,
שאמירתו של מיכאל אנג'לו בואונרוטי "בכל אבן כלוא פסל, ועל הפסל מוטלת החשיפה, הסרת המיותר" תואמת את תפיסת עולמו ושיטות עבודתו.
בסביבת מגוריו במעיין ברוך שבגליל העליון מתגוללים קילומטרים רבים של שדות בזלת, גושי אבן ענקיים ולמרגלותיהם צפחות דקות.
דוד פיין לוקח אותם והופך אותם בסטודיו שבקיבוץ לפסלים בסיסיים מונומנטאליים שניתן לראות אותם בצפון בתל- חי. הפסלים "קשת בזלת" כשער לשבר הסורי אפריקאי, ומתנשא לגובה חמישה מטר, הוקם בשנת 1983, פסל זה מתקשר לדולומינים שנמצאו בתל- דן, ולדברי האמן נעשו בצורת קשת לפני כ-4000 שנה.
שרשרת הקשתות מתחברת לפסל סביבתי של דוד בדרום הארץ במצפה רמון, פסל שגילף באבן גור בשנת 1989, "אני מנסה להפגיש את הקדום עם העכשווי".
ובסטודיו בקיבוץ מונחים בצפיפות קבוצות של פסלים קטנים, מגולפים באבן בזלת שניתן לחלקם לשלוש קטגוריות: בעלי חיים בעיקר סוסים, פסלים דמויי אדם ומסכות.
מעקב אחרי הפיסול דוד מראשיתו ועד היום מצביע על מאפיין בולט, דוד עובד בפיסול קטן וממנו עובר לפיסול גדול מונמליסטי, וממנו שוב לפיסול קטן,  עד שניתן לחפון אותם ביד ללטפם ולהרגיש את הטקסטורה החלקה או המחוספסת.
דוד פיין נולד בדרום אפריקה, עלה בשנת 1948 לארץ, למד פיסול באבן בפיאטרה סנטה שבאיטליה, בגני זן ביפן חקר את הגנים ואת הגישה הייחודית היפאנית אל האבן.
פסליו של דוד באבן בזלת בעיבודה הגס מזמינה התייחסות לפשטות האנושית שלה ושל יוצרה. דוד עובד בכלים מכנים וגם בעבודת יד ובזיעת אפיים ובכך טמון יופיים, פסליו קדמוניים       אוניברסאליים, דוד הוא פסל קוסם שמוציא מאבן הבזלת את הרוך שבאדם.

דוד פיין מפרסם את עבודותיו בספר "טיולים בעקבות אמנים בישראל", כתבה בלהה זייצ'יק