מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצירתיות היא גמישות מחשבתית, יכולת לצאת מהמסגרת וליצור עולם חדש. זהו מושג בין תחומי: פסיכולוגי, סוציולוגי, וכלכלי. יצירתיות פירושה פעילות שיכולה להתבטא כרעיון חדש או כדרך חדשה להתמודדות.
[עריכה] שלבים ביצירתיות
- דמיון
- חדשנות מחקרית-פיתוחית
- יישום
[עריכה] תפיסות של יצירתיות
קיימות שתי תפיסות של יצירתיות:
- התפיסה המודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל מיעוט של גאונים.
- התפיסה הפוסטמודרנית הרואה ביצירתיות כמצוייה אצל כל בני האדם וניתנת לפיתוח.
שתי התפיסות רואות את היצירתיות בתחומי היצירה בלבד.
[עריכה] טעויות נפוצות בהבנה של היצירתיות
- יצירתיות נמצאת אצל כל האנשים ולא רק אצל "מיעוט יצירתי".
- התפיסה אומרת שיצירתיות נמצאת בתחומים "יצירתיים", כמו אמנות, עיצוב וכודמה, אך למעשה יצירתיות היא בכל תחומי החשיבה: למרות השם המטעה שבמילה יצירה, אמנות, עיצוב וכו' אינם תחומים יצירתיים. זוהי טעות נפוצה שמקורה באי הבנת המושג יצירתיות. אלה הם תחומים - אמנותיים. כלומר, תחומים שבהם המטרה היא לעצב רעיון כלשהו בצורה גרפית, מוזיקלית, ספרותית או כל דרך אחרת מסר כלשהו. למעשה, אמן יכול להיות מוכשר מאוד ולא יצירתי. יצירתיות היא היכולת לעצב במבנה לא שגרתי מסר או רעיון קיימים. פיקאסו היה אמן שגרתי בתחילת דרכו, כאשר השתמש במבני צורה מוכרים וידועים, ויצירתיותו באה לידי ביטוי בקוביזם וכן הלאה כאשר העז לתאר צורות ובני אדם בתבנית גרפית שונה מהמקובל. באותה מידה מהנדס יכול להיות מהנדס מוכשר ולחלוטין לא יצירתי כאשר יישם רעיונות או שיטות שלמד. היצירתיות שבו תבוא לידי ביטוי אם וכאשר ישלב רעינות ושיטות שקודם לא היה קשר ביניהם לכלל שיטת פתרון חדשה.
- הסביבה היצירתית חשובה יותר מהכישרון היצירתי. אמנם יש כאלה שנולדים עם נטיות יצירתיות, כמו שיש כאלה שנולדים בעלי נטיות ספורטאיות. אך כמו שספורטאי שלא יתאמן כל הזמן יהיה פחות טוב מאשר אדם עם נטיות פחות ספורטיביות, אך שמתאמן באינטנסיביות ובחוכמה, כך גם אדם שנולד עם יצירתיות אך לא זכה לסביבה שתגרה אותה, עלול בסופו של דבר להיות יצירתי פחות ממישהו פחות יצירתי אך זכה לסביבה מעודדת יצירתיות.
- יצירתיות בבית ספר ובעבודה לא יכולה להיות עניין לפרויקט חד פעמי, אלא עניין מתמשך. שתי דוגמאות בולטות הן חברות הנחשבות למובילות עולמיות ביצירתיות. האחת היא גוגל שכל עובד שלה חייב יום בשבוע לעבוד בפרויקט שהוא בוחר, מחוץ לעבודה הרגילה שלו. השנייה היא חברת האנימציה הממוחשבת פיקסר (יצרה את הסרטים צעצוע של סיפור, מחפשים את נמו ועוד) שמחייבת כל עובד שלה ללמוד 4 שעות בשבוע באוניברסיטת החברה.
יצירתיות לא קשורה לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא ביטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף/ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר. היכולת לקבל מספר אפשרויות קיימות לפתרון בעיה מסוימת. למרות שהדבר נראה פשוט ליישום, ישנו קושי מסוים: משום שגם המשפחה היא מסגרת שמנהליה, קרי ההורים, מנסים להפעיל אותה לפי חוקיות מסוימת משמע שחריגה מהמסגרת פירושה איום על שלמות המסגרת, מה שלרוב אינו מקובל במסגרת המשפחתית. נדרשת המון מחשבה ויכולת הורית (הכוללת סבלנות, פתיחות, ביטחון בעצמם וכו') כדי לאפשר את התפתחות היצירתיות של הילד.
[עריכה] קשר אפקט-יצירתיות
קימות תאוריות שונות המנסות להסביר את הקשר בין אפקט חיובי/שלילי ליצירתיות.
[עריכה] קשר אפקט חיובי-יצירתיות
קימות תאוריות הגורסות, כי יצירתיות יכולה להיות מושפעת מאפקט, בעיקר בגלל שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. עפ"י אייזן, לאפקט חיובי קיימות שלוש השפעות עיקריות על פעילות קוגניטיבית:
1. אפקט חיובי יוצר חומר קוגניטיבי נוסף אשר יכול לשמש לעיבוד נוסף, ובכך מגדיל את מספר האלמנטים הקוגניטיביים הפנויים ליצירת אסוציאציות.
2. אפקט חיובי מביא לתשומת לב לא מרוכזת (defocused) ולהקשרים קוגניטיביים יותר מורכבים, אשר מרחיבים את האלמנטים המשמעותיים לבעיה.
3. אפקט חיובי מגביר את הגמישות הקוגניטיבית, ובכך מגדיל את ההתסברות שאלמנטים קוגניטיביים מגוונים יהיו מקושרים אחד לשני. תהליכים אלו ביחד גורמים לאפקט חיובי להיות בעל השפעה חיובית על יצירתיות.
חוקרים אחדים מציעים (ברברה פרדריקסון) שרגשות חיובים, כגון: שמחה ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הקוגניטיבי והביצועי של אנשים: "חוויות בעלות רגשות חיוביים מסוימים גורמים לאנשים לנטוש תבניות התנהגותיות ידועות ולשאוף לדרכי חשיבה ומעשים חדשיים, יצירתיים ולא מקובלים".
לפי מחקרים אחרים, רגשות חיוביים מרחיבים מספר האלמנטים הקוגניטיביים העומדים ליצירת אסוציאציות (מרחב תשומת הלב) ואת מספר האלמנטים הקושרים לבעיה (מרחב הקוגניציה). אלה אותם היבטים של פעילות מנטלית, שלפי תורת האבולוציה, צפויים להוביל לשונות גבוהה יותר ובכך להגביר את ההסתברות ליצירתיות.
[עריכה] קשר אפקט שלילי-יצירתיות
מצד שני, ישנם חוקרים אשר מציעים שאפקט שלילי גורם ליצירתיות רבה יותר. למשל: נמצא קשר בין מחלות נפשיות ויצירתיות. במחקר על 1005 אנשים מובילים בתחומם ביותר מ- 45 תחומים שונים, ארנולד לודויג מאוניברסיטת קנטאקי מצא קורלציה דלה אך מובהקת בין דכאון ויצירתיות. בנוסף מספר מחקרים על אנשים יצירתיים מאוד וקרובי המשפחה שלהם, מצאו שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות (בעיקר דכאון ומניה-דיפרסיה) מאשר השכיחות שנמצאה באוכלוסייה הכללית.
[עריכה] קשר אפקט-יצירתיות במקום העבודה
כאשר דנים בקשר בין אפקט ויצירתיות בעבודה, בודקים האם מצב רוח טוב (או רע) או שינוי במצב הרוח חוזה יצירתיות ; האם יצירתיות חוזה את מצב הרוח ; האם אפקט ויצירתיות מתרחשים בו-זמנית. בעקרון כל האפשרויות האלה יכולות להתרחש. נמצא שלא רק שאפקט יכול להקדים יצירתיות, אלא שגם תוצאות יצירתיות יכולות לעורר אפקט. החוויה היצירתית בעצמה היא אירוע המתרחש במקום העבודה ובדומה לאירועים אחרים בהתקשר ארגוני, היא יכולה לעורר רגשות. מחקר איכותי ואנקדוטות של הישגים יצירתיים באומנות ומדע, גורסים שלאחר תובנה יצירתית בדרך כלל נרגיש תחושת התעלות. לדוגמה, אלברט איינשטיין ציין בשנת 1907 את התאוריה הכללית של היחסות כמחשבה המשמחת ביותר בחייו. לעומת זאת, עדויות אמפיריות בנושא הן עדיין ארעיות. בניגוד לאפשרות של אפקט אינקובציה כמעורר יצירתיות, ההשלכות הרגשיות של יצירתיות צפויות להיות יותר ישירות ויותר מיידיות. באופן כללי, אירועים רגשיים מעוררים תגובות רגשיות באופן מיידי וחולף. אם ביצועים יצירתיים בעבודה הם אירוע רגשי עבור העובד היצירתי, השפעה כזאת ככל הנראה תהיה בולטת רק בנתוני אותו היום.
מחקר נוסף מצא מספר תובנות בהקשר של היחס בין יצירתיות ורגשות במקום העבודה. ראשית נמצא קשר חיובי בין אפקט חיובי ויצירתיות וחוסר עדות לקשר שלילי. ככל שהאפקט של האדם יהיה חיובי יותר ביום מסוים, כך תגבר החשיבה היצירתית שלו באותו יום וביום שאחריו, אפילו עם מנטרלים את ההשפעה של מצב הרוח ביום שאחריו. הייתה אפילו עדות להשפעה גם לאחר יומיים. בנוסף, החוקרים לא מצאו עדות לכך שאנשים היו יצירתיים יותר כאשר הם חוו גם אפקט חיובי וגם אפקט שלילי באותו יום. העדויות תומכות בקשר לינארי בין אפקט ויצירתיות: ככל שהאפקט של אדם יהיה יותר חיובי, כך תגבר היצירתיות במקום העבודה.
נמצאו 4 תבניות של של אפקט ויצירתיות: אפקט יכול לפעול כמקדם של יצירתיות ; כתוצאה ישירה של יצירתיות ; כתוצאה עקיפה של יצירתיות ; ואפקט יכול להתרחש באופן סימולטני יחד עם פעילות יצירתית. כך נראה שרגשות של אנשים והכרה יצירתית שלובים אחד עם השני במספר אופנים במהלך הפעילות במקום העבודה.
לכל אדם יצירתי דרושה מסגרת יצירתית הולמת על מנת לנתב את היצירתיות ליעדים שיניבו הן רעיונות והן דרכים חדשות להתמודדות עם אתגרים. ומכאן חשיבותה האנושית של היצירתיות שהיא להוביל לאבולוציה בתהליכים חברתיים ובמחשבה האנושית.
התהליך היצירתי נובע בראש ובראשונה מצורך אנושי או בדבר יצור של אובייקט חדש או מצורך לשנות אובייקט קיים. הולדת הרעיון כרוכה בחשיבה שמערבת את הלא-מודע, כגון "סיעור מוחות", אסוציאציות, דמיון מודרך ועוד... חלק מהתהליך דורש את העמדת הרעיון לביקורת על מנת לבדוק את ישימותו. ובסופו הוא מכוון למספר פתרונות שונים לאותו רעיון. מכאן ניתן לראות כי התהליך היצירתי מייצר אבולוציה מתמדת של מושגים ופתרונות אפשריים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of Personality and Social Psychology, 52, 1122-1131.
- Amabile, Teresa M; Barsade, Sigal G; Mueller, Jennifer S; Staw, Barry M. Affect and creativity at work. Administrative Science Quarterly. 2005. v. 50, p. 367-403.
- Fredrickson, B. L. (2001). The role of positive emotions in positive psychology: The broaden-and-build theory of positive emotions. American Psychologist, 56, 218-226.
