" אני פוסעת בשביל הצר בין אז לאחר כך "
דרך ארוכה עברה שולמית דוידוביץ בחייה כאשר האמנות מהווה תפקיד חשוב בדרכה. שולמית נולדה בפולין בשנת 1947, גדלה בוורוצלב ובהיותה בת 10 עלתה עם אמה ואחיה לישראל וכיום מלמדת הדפס במשכן לאמנות במכללה האקדמית ע"ש "קיי".
יצירותיה עוסקות במיתוסים האישיים בתוך ההקשר המקומי "בעודי נעה בין התלישות של המהגרת, והניכור של הילדה היתומה לבין הניסיון להשתייך גיליתי את הנשקף מחלוני", היא אומרת. שולמית גרה בבאר- שבע, בבניין קומות. בשנים האחרונות היא נוהגת לצלם את הנשקף מחלונות דירתה תוך עירוב מראות אלו במראות חדר עבודתה בבקשה למזג את החוץ והפנים לכלל "מקום אחד". היא משלבת מראות אלו בהדפסים ובציורי האקריליק. העיסוק ב"מפגשים" מאפיין את עבודתה, זיכרונות ילדות חוברים לזיכרונות מאוחרים ומתחברים לשלל אמצעי ביטוי במגוון רחב של טכניקות ביצירותיה כמו: הדפס, צילום, רישום, ציור בשמן, באקריליק וקולאז'ים. בסטודיו שבביתה.
שולמית אומרת: "אני מבקשת לתת ביטוי לכל אחד מן הקולות המדבריים שבתוכי ומתוכי, שואפת לאחדם לכלל ישות אחת". ואכן יצירתה של דוידוביץ נובעת מרגשותיה, כאשר בתהליך היצירה היא משליכה על מצע הציור דימויים היוצרים שפת סימנים אישית ובו זמנית אוניברסאלית .
שולמית משלבת בעבודותיה המרגשות תצלומים מילדותה, דיוקנאות המתים היקרים ללבה, תצלומים מעירה באר- שבע ודמויות שהן פרי דמיונה. באמצעות האמנות, היא מנסה לגעת באחר הצופה בעבודותיה, לקרבו אל עולמה הרגשי, להפגישו עם דיוקן אישי רגשני המביט בעצמו באירוניה ובהומור. בזאת היא ממשיכה את מה שהחל בשחר ילדותה שכבר אז כדבריה, "מילאתי מחברות ופנקסים ביצירי דמיוני ".
בעת הביקור שלומית מזמינה את המבקרים להתרשם מעבודותיה וגם באחדים מן הפנקסים שהם בבחינת " מפת הנפש של היוצרת", היא אומרת.  

דוידוביץ שולמית מפרסמת את עבודותיה בספר "טיולים בעקבות אמנים בישראל", כתבה בלהה זייצ'יק